סיפורי תושבים
|
ילד אנדיאני ניגש אל סבו וסיפר לו על כעסו הרב על חבר שעשה לו עוול...
הם שהו מספר ימים ולילות בחווה אצל משפחה ענייה מאוד.
"היה גדול, אבא."
"האם ראית עד כמה עניים יכולים אנשים להיות?" שאל האב.
"כן". ענה הבן.
אז מה למדת מהטיול, בן?" שאל האב"
לנו יש גופי תאורה מיובאים בגינה, להם יש את הכוכבים המנצנצים כיהלומים בשמי הלילה.
מרפסת הפטיו שלנו מגיעה עד לחצר השכנים, להם יש את כל האופק.
לנו יש פיסת נדל"ן לחיות עליה, להם יש שטחים עצומים שמגיעים מעבר למה שניתן לראות.
לנו יש משרתים שישרתו אותנו, והם משרתים אחרים.
אנחנו קונים את האוכל שלנו, והם מגדלים את שלהם.
לנו יש חומות מסביב לרכושנו כדי שיגנו עלינו, ולהם יש חברים שמגנים עליהם."
זמן רב מדי התעסקתי עם מה שאין לי במקום עם מה שיש לי להציע.
תודה אבא!"
ובחיבוק חם הוא עזב את אביו ההמום, ונכנס אל הבית.
=============================================================================
זהו סיפור על שני אחים שחיו יחדיו במשך הרבה שנים
בחוות שכנות עד שיום אחד…
על ויכוח טיפש, הסתכסכו. זאת הייתה הבעיה הרצינית הראשונה ב-40 שנה. כל החיים עבדו יחד את השדות, התחלקו במכונות, בידע, ידעו לעזור אחד את השני בעת הצורך
הכל התחיל עם אי הבנה עד ש… המצב נהפך לבלתי נסבל, חילוף מילים פוגעות ומרות
ואחרי זה… שבועות של שקט,
בוקר אחד מישהו דפק על דלת ביתו של האח הבכור. כשפתח עמד גבר עם ארגז ובו כלים של נגר. "אני זקוק לעבוד כמה ימים" אמר הזר. "אולי אתה זקוק לכמה תיקונים בחווה שאוכל לעזור לך?"
כן אמר בעל החווה, יש לי עבודה עבורך. תסתכל מעבר לנחל, האם אתה רואה את החווה הלבנה?? שם גר השכן שלי, האמת שהוא אחי הצעיר.
עד לא מזמן היה בננו שטח ירוק מדהים אבל הוא החליט להטות את אפיק הנחל על מנת שיחצה בננו ממש כגבול, בטוח עשה את המעשה הזה כדי להרגיז אותי, אבל הוא לא מכיר אותי, אני אחזיר לו…
אתה רואה את העצים שם על יד האסם? אני רוצה שתבנה לי גדר, 2 מטר גובה, לא רוצה לראותו בחיים …
והנגר אמר : נראה לי שאני מבין את המצב …
החוואי עזר לנגר להביא את הקרשים ולאסוף את הכלים ואז נסע העירה לסידורים.
עם רדת הערב, החוואי חזר ובדיוק הנגר
סיים את עבודתו.
החוואי נעצר במקומו המום לגמרא, עיניו כאילו יצאו מארובות העיניים, ולא הצליח להוציא מילה מפיו
במקום לא היה שום גדר אפילו לא בגובה 2 סנטימטר… במקומו היה גשר - גשר מקסים ומיוחד שאחד את שתי גדות הנחל…
ממש יצירה אומנותית ואיזה מעקה מיוחד…
ואז השכן, זאת אומרת אחיו הצעיר של החוואי התקרב וחבק בהתרגשות את אחיו המבוגר ולחש: "אתה באמת מיוחד …"
לבנות גשר אחרי כל מה שאמרתי ועשיתי…"
כל עוד שני האחים מתחבקים הנגר אסף את כליו והתכוון ללכת
אנא ממך … תישאר עוד כמה ימים אמר החוואי – יש לי עוד כמה דברים לתקן בחווה …
הייתי מאד רוצה להישאר אדוני אבל
יש לי עוד הרבה גשרים לבנות…
הרבה פעמים אנחנו נותנים לכעסים להרחיק אותנו מהאנשים שאנו אוהבים, הרבה פעמים אנחנו נותנים לגאווה להיות לפני הרגשות
אל תיתן שזה יקרה לך
תלמד לסלוח ותעריך מה שיש לך
זכור תמיד: לסלוח לא משנה את העבר
אבל משנה את העתיד
אל תרשה ששום "ברוגז" יקלקל קשר מיוחד
זכור שהשקט לפעמים היא התשובה הנכונה
תעשה כל מה שביכולתך כדי שהמקום היכן שאתה נמצא יהיה מוקף
בשלווה והרמוניה
ושתמיד תעבור על הגשר עם חיוך
==============================================================================
כשאתה בא לעולם היא לוקחת אותך בידיים
אתה מודה לה בזה שאינך נראה כמו גולם
כשאתה בן שנה היא מטפלת ומקלחת אותך
אתה מודה לה, בוכה ומיילל כל הלילה
כשאתה בן שנתיים היא מלמדת אותך ללכת
אתה מודה לה, ורץ רחוק מכל הכוונים
כשאתה בן שלוש היא מבשלת מאכלים אהובים
אתה מודה לה, וזורק את הצלחת על הרצפה
כשאתה בן ארבע היא קונה לך צבעים ועפרונות
אתה מודה לה, ומצייר על שולחן האוכל
כשאתה בן חמש היא מלבישה אותך יפה לכבוד החג
אתה מודה לה, ורץ לערמת הזבל הקרובה
כשאתה בן שש היא לוקחת אותך לבית הספר
אתה מודה לה, וצורח "לא רוצה"
כשאתה בן שבע היא קונה לך כדור רגל
אתה מודה לה, וזורק אותו בחלון של השכנים
כשאתה בן שמונה היא קונה לך גלידה גדולה
אתה מודה לה, ומתלכלך בהנאה
כשאתה בן תשע היא שולחת אותך לשיעור פסנתר
אתה מודה לה, ושוכח לתרגל
כשאתה בן עשר היא מלווה אותך למסיבות ושיעורי ספורט
אתה מודה לה, ורץ מהמכונית ולא מסתכל אחורה
כשאתה בן אחת-עשרה היא לוקחת אותך ואת חבריך לסרט
אתה מודה לה, ומבקש לעשות משהו אחר
כשאתה בן שתיים-עשרה היא מבקשת ממך לא
לצפות בכמה תוכניות טלוויזיה
אתה מודה לה, ועושה את זה כשהיא עוזבת את הבית
אלה שנות הבגרות
כשאתה בן 13 היא מציעה תספורת מסודרת
אתה מודה לה ואומר שאין לה טעם
כשאתה בן 14 היא שולחת אותך למחנה קיץ
אתה מודה לה, ולא שולח לה אפילו מכתב אחד
כשאתה בן 15 היא מגיעה הביתה מהעבודה
אתה מודה לה, ומסתגר בחדרך הנעול
כשאתה בן 16 היא מלמדת אותך לנהוג ברכב
אתה מודה לה, ולוקח את הרכב בלי רשות
כשאתה בן 17 היא מצפה לשיחה חשובה בטלפון
אתה מודה לה, ומדבר עם חברך כל הלילה בטלפון
כשאתה בן 18 היא בוכה מאושר במסיבת סיום ביה"ס
אתה מודה לה, והולך לחגוג עם חברים
כשאתה בן 19 היא מלווה אותך ללשכת הגיוס
אתה מודה לה, ומתבייש לתת לה נשיקה וחיבוק
כשאתה בן 20 היא שואלת אם יש לך חברה
אתה מודה לה ואומר: "זאת לא הבעיה שלך!"
כשאתה בן 21 היא ממליצה על כוון בלימודים
אתה מודה לה, ואומר "לא רוצה להיות כמוך"
כשאתה בן 22 היא משלמת עבור לימודיך באוניברסיטה
אתה מודה לה, ושואל על כסף לנסיעה לחו"ל
כשאתה בן 23 היא קונה לך רהיטים לחדר שלך
אתה מודה לה, ואומר שהם מכוערים
כשאתה בן 24 היא פוגשת את החברה שלך ושואלת
על תוכניות לעתיד
אתה מודה לה, וצועק " אימא די........"
כשאתה בן 25 היא משלמת עבור מסיבת החתונה שלך
אתה מודה לה , והולך לגור בצד השני של העיר
כשאתה בן 30 היא מספרת לך על כתבה בקשר לתינוקות
אתה מודה לה, ואומר "הזמנים שונים עכשיו"
כשאתה בן 40 היא מזכירה לך יום הולדת של קרוב משפחה
אתה מודה לה, ואומר "אני מאוד עסוק"
כשאתה בן 50 היא לא מרגישה טוב ומבקשת שתלווה אותה לרופא
אתה מודה לה, ומקטר על תלות ההורים בילדים
ואז יום אחד היא בשקט מסתלקת מהעולם ומה שאתה יכול
לעשות הוא לבכות,
לזכור את כל מה שהיא היתה בשבילך
האישה שהיתה "אמא" , שהיתה לידך כל הזמן
שהקשיבה לשמחות ולאכזבות
שאל את עצמך "האם עשיתי עבורה משהו? האם הקשבתי
למצבי - הרוח שלה ?
האם ידעתי שהיא עייפה?"
היה עדין ואוהב, תכבד, זה בטח עבורה מאוד חשוב
אחד הולך, אך הזיכרון נשאר וגם הצער.
אהוב אותה יותר ממה שאתה אוהב את עצמך
כי קשה לחיות בלעדיה.
כותב אנונימי
==============================================================================
עורב ישב על עץ, ולא עשה כלום כל היום.
ארנב קטן ראה את העורב ושאל אותו:
"גם אני יכול לשבת כמוך ולא לעשות כלום כל היום?"
העורב ענה: "בודאי. למה לא?"
אז הארנב התיישב על האדמה מתחת לעורב ונח. לפתע הופיע שועל,
קפץ על הארנב וטרף אותו.
מוסר ההשכל של הסיפור:
כדי לשבת כל היום ולא לעשות כלום, צריך לשבת מאוד מאוד גבוה
יום אחד, נפל סוסו של אינדיאני זקן לבור עמוק. החיה זעקה במשך שעות בעוד האינדיאני חושב מה יעשה. לבסוף, הוא החליט שהסוס זקן ושבמילא יש למלא את הבור, פשוט לא היה טעם לנסות ולהוציא את החיה.
ארבעת הנרות
ארבעה נרות דלקו לאיטם.
הכול סביב כה שקט, אפשר היה לשמוע לחשם.
אמר הנר הראשון:
"אני השלום"
מעטים מדי עושים מעט מדי לקיומי, אני חש שקיצי קרב. ולהבתו דעכה לאיטה עד שנפחה נשמתה....
אמר הנר השני:
"אני אמונה"
לדאבוני הרב מסתדרים היום בלעדי. אינני מוצא הצדקה כלשהי שאוסיף לדלוק עד סופי. כשסיים הנר את דבריו רוח קלה כיבתה אותו ולא יסף עוד...
הנר השלישי חיכה בסבלנות לתורו ואמר בצער:
"אני אהבה"
אין בי עוד כוח להוסיף ולדלוק. האנושות חדלה להעריך נכונה את חשיבותי. האנשים הפסיקו לאהוב אפילו את הקרובים להם ביותר. מיד לאחר שסיים לומר את דבריו נפח את אורו...
לפתע... נכנס לחדר ילד , הבחין בשלושת הנרות הכבויים. "אתם אמורים לתת מאורכם עד כלותכם". אמר הילד ולא הצליח לעצור את פרץ דמעותיו.
ואז אמר הנר הרביעי:
אל חשש פעוט, כל עוד דולק אני שנינו נצליח לשוב ולהצית את הנרות הכבויים:
"אני "התקווה"
בעיניים בוהקות, לפת הילד בנר התקווה והצית את הנרות הכבויים.
להבת התקווה אסור לה שתכבה לעולם.
=============================================================================
| ||||||||||||||||||||||||
|