חימון מודה במיוחס לו בכתב האישום

שירות לתועלת הציבור (של"צ)[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שירות לתועלת הציבור" (של"צ) ^[2] הן שירות ללא מאסר. בית המשפט שהרשיע אדם, ולא הטיל עליו עונש מאסר בפועל, רשאי לחייבו לבצע, בשעות מתואמות וללא שכר, פעולה או שירות לתועלת הציבור או הזולת, למשך תקופה, למספר שעות ובהתאם לתוכנית. (כיום בין 40-250 שעות בשנה). שרות המבחן במשרד העבודה והרווחה אחראי על תכנונו, ארגונו והפעלתו של השירות. העבודות לתועלת הציבור הוספו לחוק העונשין בשנת 1979 במטרה לגוון את אפשרויות הענישה הנתונות בידי בתי המשפט.

במקרים מסוימים, החוק^[3] מסמיך את בית המשפט לסיים הליך פלילי ללא הרשעה. במקרה זה אינו מרשיע את הנאשם או שהוא מבטל את ההרשעה –ומטיל עליו עבודות שירות לתועלת הציבור. תוצאה של ביטול הרשעה (או הימנעות ממנה) הנה חריגה, ובית המשפט מגיע אליה רק במקרים בהם השתכנע, שהנזק שעלול להיגרם לנאשם אם יורשע גדול מאוד, והוא בלתי מידתי בהשוואה לנזק שייגרם לציבור אם ההליך יסתיים ללא הרשעה.

על פי החוק, שירות לתועלת הציבור אינו ניתן יחד עם עונש מאסר בפועל. בשנת 2004 פסק בית המשפט העליון שאם השירות לתועלת הציבור ניתן יחד עם עונש אחר, לא ניתן להטיל במקומו עונש אחר, גם אם לא בוצע‏^[4]. בעקבות זאת שונה החוק ונקבע בו במפורש שניתן לתת עונש אחר במקום שירות לתועלת הציבור שלא בוצע, גם אם השירות ניתן במקביל לעונש אחר. בשנת 2012 קבע בית המשפט העליון שכאשר נאשם כבר ביצע שירות לתועלת הציבור לא ניתן בערעור להחמיר בעונשו ולהטיל עליו מאסר בפועל‏^[5].